תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף השני של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף השני על הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם.

עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן, ואתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף: ח"כ יורי אדלשטיין נותן טעם נוסף להצעת הפשרה של הנשיא...

"יכול להיות שתעלה ממשלה חדשה, אפילו בראשות הליכוד, אבל בהרכב קואליציוני אחר; ודבר ראשון שידרשו זה לבטל את הרפורמות, אז בשביל מה כל זה?" [ישראל היום, ציטוט ביום, 5/3/23]

*  *  *

כרזה שנייה: עכשיו הם מפילים את הרמטכ"ל בפח ה'פוליטיקלי קורקט'

הקורבן הישראלי האחרון של שיח ה'פוליטיקלי קורקט' בישראל הוא הרמטכ"ל הרצי הלוי, במהלך שיחה עם אנשי מילואים, על רקע הניסיונות לגרור את צה"ל לקלחת הפוליטית. הוא נשאל מה יעשה אם בישראל תקום דיקטטורה; וענה כי הוא מאמין שלא תהיה כאן דיקטטורה. אבל, עדיפה דיקטטורה בטוחה על אנרכיה לא מוגנת; וכי בכל תרחיש, יישאר במדינה וינסה להשפיע כד שיהיה כאן טוב, והגנת המדינה היא תנאי לקיומה. בעלי אינטרס בפגישה מיהרו להדליף את הדברים ופרצה 'סערה בכוס מים' שבעקבותיה נאלץ להתנצל על הדברים ולהבהיר את אמונתו הבלתי מעורערת במדינה יהודית ודמוקרטית.

על מה ההתנצלות? מה כבר אמר הרמטכ"ל? את המובן מאליו, שמלמדים בשיעור הראשון באזרחות. שהמצב הבעייתי ביותר עבור אזרחים הוא אנרכיה ושהדבר החשוב ביותר עבורם הוא סדר החיים התקין. זוהי תפיסת היסוד של הוגי האמנה החברתית, כדוגמת ג’ון לוק, תומס הובס וז’אן ז’אק רוסו. על פי תפיסה זו, המעבר לחיים במדינה מתאפשר רק כאשר הפרטים בחברה מוותרים על כוחם הטבעי, לשמירה על גופם, רכושם וכבודם שלהם ושל אחרים ולהענשת אלו אשר פגעו בהם ואוצלים כוחות אלה למדינה. בתמורה, מחויבים הגופים המזויינים של המדינה, בראש ובראשונה להגשמת האמנה החברתית. משמע, לשמירה על סדר החיים התקין.

אז על מה בדיוק היה צריך הרמטכ"ל להתנצל? לאן הגענו אם כל משפט - שהוא טיפה מורכב יותר מהשיח העלוב הרגיל ברשתות החברתיות - כול לשמש כלי ניגוח? עצוב!

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט – מרעיון נאצל לעריצות תודעתית.

כרזה שלישית: מה חלקה של הממשלה?

כלי הסירוב אינו נננקט כנגד משימה קונקרטית, השנויה במחלוקת; אלא כנגד ממשלה, שמייצגת בזהותה מגמות מאיימות.

בהיבט זה, האיום בהימנעות חיילים משירות, כמו שביתת הסבלים בנמל, ניתן להצגה כצעד שיש בו מכוח הסחיטה של הפיכה צבאית פסיבית. מרגע שמהלך כזה נתפס ככלי לגיטימי במאבק הפוליטי, קורסת לבנת יסוד מהמסד עליו נבנה עקרון הממלכתיות של צה״ל. הסתייגות עקרונית ממהלך כזה חייבת להיות משותפת לכלל ההנהגה הישראלית מימין ומשמאל.

במקום הזה, הרמטכ״ל ומפקדי צה״ל לבדם, לא יוכלו לעשות עבור ממשלת ישראל- מה שמוטל בשעה זו במשבר שלא ידענו עד כה - בעיקר על אחריות הממשלה המכהנת.

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: גם לממשלה אחריות בסוגיית הסרבנות.

כרזה רביעית: מי שמנצח בנוק-אאוט, לא יסתפק בעצירת החקיקה!

כבר כחודש ברור לכל, חוץ מלרוב בכירי הליכוד, שהמחאה ניצחה. רק לפני שבוע, עדיין יכול היה בנימין נתניהו לסגת נסיגה טקטית ולעצור את המחאה. אולם, רמת קבלת ההחלטות בצידה הימני של המפה מעורר רחמים. שם דבקו במדיניות 'אף שעל' בלי להבין, שכמו בקרב אגרוף, לא הולכים עם הראש בקיר; וכדי לנצח צריך עורמה ותחבולה; וצריך לסגת נסיגה טקטית כשהלחץ גובר.

מחשש לקריסת הקואליציה, נתניהו בעצת אנשיו בחר להמר על 'הכל או לא כלום'. הוא נשאר עם כלום. עכשיו הנושאים ה'חמים' של הצד המנצח יהיו קיבוע מגילת העצמאות חוק; עזיבת נתניהו ובחירות. זה לא נגמר... זה רק מתחיל!

כרזה חמישית: מתי אתה יודע שניצחת?

ההסתדרות מצטרפת לתנועת המחאה. מדוע? למה סרבו להצטרף בעבר?

הם מצטרפים, כי גם אם חלק מאנשי הליכוד אינם מבינים זאת, המחאה ניצחה. ולניצחון שותפים רבים, שמבקשים להיות חלק ממנו!

• הכתבה הרלוונטית: נתנאל גאמס וסימי ספולטר (2023), יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד: "אנחנו בפני שביתה היסטורית"; ההמראות מנתב"ג נעצרו, דה מרקר, 27/3/23.

כרזה שישית של שרית בובליל: יכולת ההשפעה הפוליטית היא כמו המוסיקה המזרחית...

משפט היום שייך כולו לשרית בובליל, שנתנה לנו מבט מרתק על תחושות רבים ממצביעי הליכוד, בעקבות 'מות הרפורמה החוקתית', שהם אזרחים סוג ב'; ושפתק ההצבעה שלהם שווה פחות משל אחרים:

"לדעתי", כתבה בובליל, "מה שהולך לקרות עכשיו זו מהפכה, כמו המהפכה של המוסיקה המזרחית. אנשי הזמר המזרחי השתוקקו להיות חלק מהמוסיקה הישראלית אולם נחסמו בערוצי התקשורת הרגילים, עד שהבינו שהכוח והיכולת בידיים שלהם. הם מצאו דרך חדשה, מילאו איצטדיונים ועשו מיליונים... 

[בכרזה: יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, על זיכוי זדורוב... המאמר הרלוונטי: אברהם בלוך (2023), "יום הכיפורים של מערכת אכיפת החוק": התגובות הסוערות לזיכוי זדורוב, מעריב, 30/3/23. התמונה התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי שמואל שניידר. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.